מתן אייל | 
זה נראה כמו השילוב המסוכן ביותר האפשרי: המלחמה המתמשכת גורמת לכולנו חרדות ומתח נפשי עצום, ובה בעת "המלחמה" על הכביש לא פוסקת. התוצאה היא שנהגים רבים מתקשים להתרכז כשהם נוהגים, ולא מצליחים להיפרד מההרגל לבדוק התראות בטלפון הנייד. מי שנמצאים בסיכון מיוחד הם בני ה60 פלוס, שגם כך הבריאות של רובם כבר אינה בשיאה, והמתח הנפשי מסוכן במיוחד עבורם.
אמנם הנהגים בגיל הזה כבר מנוסים מאוד, אבל גם נהגים שצברו אלפי שעות כביש ומחשיבים עצמם זהירים ומנוסים יודו: זה לא מה שהיה פעם. מגיל 50 פלוס, איכות הריכוז יורדת, איכות הראייה יורדת, והגוף מגיב לאט יותר לכל מיני סיטואציות.
"אני על הכביש מגיל 22", מספר אברהם ש' מרעננה, בן 64. "תמיד חשבתי שאחרי כך כל הרבה שנים מאחורי ההגה, שום דבר כבר לא יוכל להפתיע אותי, אבל אז התחילה המלחמה והכל השתנה.
מאז השבת השחורה, המחשבות שלי כל הזמן נודדות למה שקרה בדרום, והיו לי פלאשבקים מסרטוני הזוועה שראיתי. לפני כמה ימים נסענו אני ואשתי לבקר את הבת והנכדה שלנו בשרון.
השדרנית ברדיו דיברה על חייל בודד מקנדה, חובש שעזר לטפל בכל הפצועים, ובסוף נהרג במסיבה ברעים וסיכמה זאת במילים: 'העולם הפסיד אותך'. לא יכולתי לעצור את הדמעות שעלו לי.
תוך כמה שניות, בלי שבכלל הבנתי מה קורה, מצאתי את עצמי בתוך רכב הפוך בשולי הכביש. מתברר שאיבדתי שליטה על הרכב ורק במזל לא התנגשתי ברכב שנסע לידי.
בקושי הצלחתי לנשום מרוב בהלה, ואשתי שנבהלה לא פחות, התקשרה מייד למד"א, ולא הצליחה להסביר להם איפה אנחנו, ואני? אני לא יכול אפילו לדבר. סיוט.
אין איך לתאר את הרגעים הארוכים האלה של הפחד והחוסר אונים. לקח המון זמן עד שהגיעו ופינו אותנו לבית חולים. 20 דקות על פי מד"א, נצח לפי השעון הפרטי שלי.
בסוף חזרתי לעצמי, אבל הביטחון בכביש – לא חזר
תודה לאל, אחרי כמה שבועות חזרתי לאט לאט לעצמי ולפעילויות הקבועות שלי, אבל לנהיגה, עד היום, לא הצלחתי לחזור.
הבעיה היא שאני מאוד מאוד אוהב לנהוג, והבנתי שאני לא מתכוון להפקיע מעצמי את הזכות הזאת. רק עם כוכבית קטנה: הפעם אני אעשה את זה אחרת, אני אעלה על הכביש עם איזושהי רשת ביטחון, גלגל הצלה שיתמוך בי באירוע לא צפוי, כמו התאונה שעברתי".
"צוות אבטחה אישי" לכל נהג. מערכת הכפתור
בנוסף, המערכת מצויידת בחיישנים המזהים באופן אוטומטי כל מקרה של תאונה או התהפכות של הרכב ושולחת איתות באופן מיידי למוקד אנושי שתמיד תמיד פתוח, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. ההתרעה מתבצעת באופן עצמאי וללא צורך בתפעול מצד הנהג, ומיד אחריה המוקדנים שיושבים בחדר הבקרה של "הכפתור" מזעיקים את כוחות ההצלה למיקום המדויק של הזירה, ובמקביל מנסים כל העת ליצור קשר ולשוחח עם הנהג. הפעולה הזו התבררה לא פעם כהבדל בין חיים ומוות בזמן אמת.
וזה ממש לא הכל, לקוחות מערכת הכפתור יכולים לקבל:
- שירותי דרך המהירים בישראל: נתקלתם בתקלה טכנית ברכב? כבר לא תצטרכו "להתייבש" ברכב 3-4 שעות בהמתנה לגרר. ניידת חילוץ תגיע אליכם תוך-30-40 דקות בלבד (בגוש דן).
- סיוע אנושי בניווט
- קישור טלפוני לשיחות דחופות אם נגמרה לכם הסוללה של הנייד.
- ניהול אירוע התאונה ע"י נציג מקצוע ושליחת מונית לזירה.
- מצלמת דרך קדמית ואבטחה לרכב – מצלמה שמתעדת את הרכב 24/7, גם בנסיעה וגם בחנייה, כך שבכל מקרה של פגיעה או תקרית אלימה תקבל לנייד הודעה ותהיה לך הוכחה
- אפליקציה שמספקת יתרונות כמו: איתור מיקום הרכב למקרה ששכחתם איפה חניתם, הודעת SMS על גרירת הרכב, התראה על בעיות מכניות ועוד.
- אם אתם גימלאים מגיע לכם 15% הנחה על מערכת הכפתור!
באירופה, התקנת מערכת כזאת – שם היא נקראת eCall – כבר הפכה לחובה עבור כל רכב שעולה על הכביש החל מינואר 2018. פה, אצלנו, זו עדיין לא חובה – אבל המערכת נקנית בקצב אדיר; תורמת לכך העובדה שמחירה שווה לכל כיס, שהשימוש במערכת הינו ללא כל התחייבות מצד בעל הרכב (ניתן להפסיק את השימוש בכל עת) ושהיא מתאימה לכל רכב. ההתקנה אגב, מתבצעת על ידי מתקין מוסמך מטעם החברה ונעשית בבית הלקוח.
אנחנו חייבים את זה לעצמנו
אם יש משהו שאנחנו כבר יודעים ממרום שנותינו, זה ש"לי זה לא יקרה" הוא משפט מסוכן מאוד. כבר למדנו שההפך הוא הנכון, ועל אחת כמה וכמה על הכביש: אנחנו חייבים להכיר את הסכנות והבעיות שעלולות לארוב לנו שם, ולמצוא דרכים להתגבר עליהן. כדי שנמשיך ליהנות מהנכדים שלנו, מטיולים, סרטים וקונצרטים. מהחיים!
לסיכום, אם אתם רוצים לשמור על עצמכם ועל מי שיקר לכם בכביש, אל תעלו על ההגה בלי הטכנולוגיה של הכפתור.
עובדה שהיא כבר מצילה חיים בכבישים בכל יום ובכל שעה.
רוצים לקבל מידע נוסף? פשוט תשאירו פרטים בתיבה הכחולה למטה ויועץ טיחות של הכפתור יחזור אליכם בהקדם.
בהצלחה ונסיעה בטוחה.