ליאת כהן הבר | 
"הילדים שלי קצת מקנאים בי, הם אמרו לי שהלוואי עליהם לחיות בתנאים כאלו. והם לא היחידים: אין אורח שמגיע אליי ולא אומר 'וואו' לפחות פעמיים – כשהוא רואה את הבריכה ואת הלובי". את הדברים האלו אמרה לנו עדנה מבית הדיור המוגן 'עד 120'.
מתברר שלילדים, ולאורחים של עדנה יש מספר סיבות טובות לקנא. כבר לא מדובר רק על הפאר של בתי הדיור המוגן שכוללים בריכה, חדרי טיפולים, מסעדות, אולמות מופעים וכמובן לובי מפואר, אלא הרבה יותר מזה.
מתברר כי בתי הדיור המוגן הפכו לבעלי השפעה קריטית בתחום הכי חשוב לכולנו: הבריאות. איך זה קורה? במשפט אחד – קהילה חברתית מגובשת של "הגמלאים החדשים".
קחו למשל את דבורה ל' (82) מהוד השרון. לדבורה יש בשולחן הסלון מד לחץ דם ביתי שקנתה לה בתה לאחרונה, כדורי "קרדילוק" לטיפול בלחץ הדם הגבוה שממנו היא סובלת ואפילו לחצן מצוקה להזעקת עזרה.
בכל פעם שהיא יוצאת לקניות בסופר היא מקפידה מאוד שלא לקנות מאכלים שומניים: גבינות עם מעל 9% שומן לא נכנסות למקרר שלה, והיא גם ממעיטה בקניית ממתקים בשל הסוכרת הגבולית שלה.
כל המוצרים הרפואיים האלו נמצאים בשולחן הסלון שלה, פשוט כי את רוב רובם הערבים שלה היא מעבירה לבדה בסלון – היא צופה בטלוויזיה עד שהיא נרדמת. למעשה היא יוצאת מעט מאוד מהבית, ושני ילדיה, העסוקים בגידול ילדיהם הקטנים, מגיעים אליה לביקור קצר של שעה-שעתיים רק בחלק מסופי שבוע.
הנה 5 דברים שיחכו לכם בדיור מוגן "עד 120":
- חיי קהילה פעילים: אתם תמיד מוקפים בחברים ובאנשים חדשים שאפשר להכיר. היתרון הגדול הוא שממש לא צריך לקבוע איתם שבוע מראש – כל מה שצריך הוא לרדת למטה ללובי – ולפגוש כל פעם חברים אחרים. ככה בדיוק נוצרת קהילה.
- סביבה בטוחה ומוגנת: בבתי "עד 120" לעולם לא תהיו לבד, במיוחד לא בתקופה הקשה הנוכחית – ותמיד יהיה מי שדואג לכם.
- פעילויות בלתי נגמרות: תגידו שלום ללוח השידורים הבלתי נגמר של החדשות בטלוויזיה – וכל מה שנשאר לכם הוא פשוט לבחור מבין עשרות הפעילויות: טיולים, הצגות, קונצרטים, משחקי חברה, וכמעט כל חוג אפשרי שתרצו.
- איכות חיים 5 כוכבים: בריכה, לובי מפואר, מסעדות, ספריה, אולמות הופעות – בכל מקום שתלכו אליו בבתי "עד 120" תרגישו את המילים "פאר" ו"נוחות" במלוא המובן שלהם.
- תמיכה רפואית צמודה: בכל אחד מהבתים יש מרכז רפואי הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
בית "עד 120" מזמין אתכם לסיור היכרות (ללא עלות או התחייבות)
בחרו את הבית בו תרצו לסייר
אבל מה שדבורה לא ידעה הוא שבמשך כל הזמן הזה שבו היא מקפידה על נטילת תרופות בזמן ובודקת את אחוז השומן והסוכר של המאכלים שאכלה, היא למעשה מזניחה את הבריאות שלה מכיוון אחר לחלוטין: מחקרים מראים שהנזק הבריאותי שגורמת בדידות היא שוות ערך לעישון של 15 סיגריות ביום (!) והיא למעשה מסוכנת כמו לחץ דם גבוה וסוכרת.
על פי רשויות הבריאות האמריקניות, בדידות כרונית מגבירה את הסיכון לדיכאון, ירידה קוגניטיבית ותמותה מוקדמת. במידה ותחושת הבדידות היא מתמשכת לאורך זמן, הסיכון לדיכאונות ולהידרדרות במצב הנפשי גדל משמעותית.
הנתונים האלו נכונים גם בארץ: על פי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שיעור הזקנים בישראל שדיווחו על בדידות עולה עם השנים: 34% מקרב אלו שעברו את גיל 65 מדווחים על תחושות בדידות ולא פחות מ-42% מבני אלו שעברו את גיל 75.
בבריטניה הבינו זאת כבר ב-2018, אז מינתה לראשונה ראשת הממשלה תרזה מיי, שרה לענייני בדידות שנועדה להילחם ב"מגיפה הנסתרת" של העידן המודרני.
כיום, כ-6 שנים לאחר מכן, כבר ברור בכל העולם כי הזדקנות קשורה באופן ישיר לרמת הפעילות הפיזית, הקוגניטיבית והחברתית של האדם.
"כשאנשים 'מתחילים להפסיק' – אז הם מתחילים להזדקן”, אומר ג'ורג' פסטבינדר, בן 75 שהשתתף בסרטון "What is Old", המלמד אנשים צעירים להעריך מחדש את עמדותיהם כלפי הזדקנות בכלל ואנשים זקנים בפרט. ואולי בעצם זה הסוד הגדול של שמירה על "גיל מנטלי צעיר": להמשיך בפעילות כל הזמן, ואף פעם לא לבחור להפסיק.
אבל האם באמת אפשר ליצור קהילה וחברים חדשים כשאתה כבר בגיל השלישי? ברשת הדיור המוגן 'עד 120' משוכנעים שזה בהחלט אפשרי.
לדבריהם, "חלק גדול מהציבור לא יודע שמדובר בקהילה תוססת שעושה את החיים הרבה יותר טובים בכל מובן, גם הפיזי וגם הנפשי ומאריכה את תוחלת החיים באופן משמעותי".
"מבחינה חברתית אני ובעלי השתדרגנו", אומרת אתי (76) שעברה עם בעלה לבית 'עד 120'. "אנחנו מעט חודשים פה, אבל כבר התחברנו לכמה זוגות נוספים. אנחנו יושבים איתם כל יום אחרי ארוחת הערב לקפה ועוגה, מדברים ומתעדכנים. זה נעים להיות מוקפים באנשים".
דבורה ל', שעברה בינתיים לדיור מוגן בבית 'עד 120', מספרת כי "אני כבר מזמן לא יודעת בעל פה את לוח השידורים של ערוץ 12, כמו שידעתי עד לפני חצי שנה כשגרתי לבד. למעשה אני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נרדמתי מול הטלוויזיה. רוב הזמן אני בכלל לא בבית: באיזה עוד מקום את יכולה פשוט לרדת למטה, בלי לקבוע מראש, ותמיד לפגוש חברות שאפשר לדבר איתן? מבחינתי זה כשלעצמו שווה זהב. אני כבר לא צריכה לחכות לכל ביקור או טלפון של הילדים שלי".
דייר אחר מסביר כי "ההרגשה שלי כאן טובה. יש תעסוקה מבוקר ועד ערב, והצוות מורכב מאנשים איכותיים וטובי לב. בבוקר הראשון שלי כאן עמדתי מול הראי ואמרתי לעצמי: איזה כיף, אני בבית".
כעת, לרגל המצב, יצאו בבתי הדיור המוגן 'עד 120' בהצעה ייחודית שנועדה להחזיר לקהילה: 6 חודשי ניסיון – לכולם. רוצים להבין במה מדובר? השאירו פרטים: