שרה הלוי | שיימיניג/הטרדה ברשתות החברתיות
"את יודעת מה האבסורד הכי גדול?" אומר לי גלעד האן, מדריך הורים לבטיחות ברשת ולשעבר חוקר פשעי מחשב במשטרה, "שקוראים לוואטסאפ, לאינסטגרם ולפייסבוק 'רשתות חברתיות', ובשביל רוב הילדים ובני הנוער אלו המקומות הכי לא חברתיים שיש – ההפך הוא הנכון".
המציאות שמדבר עליה האן מגובה במספרים מאוד מטרידים: כל ילד בישראל נחשף לכ-1,000 הודעות ביום. מדובר בכמויות של תכנים שזורמים אליו דרך קבוצות הוואטסאפ, עמודי האינסטגרם, הפייסבוק מסנג'ר ועוד, כשחלק גדול מהם מופנה למטרות לעג, הטרדה והשמצות.
"כל ילד שלישי בישראל נפגע בשנה האחרונה כתוצאה מבריונות ברשת", אומר גלעד האן, "זה מתחיל בקללות, ממשיך בהצקות וחרמות ומגיע עד איומים למכות. למרבה הצער, הרשתות החברתיות הפכו לכלי נשק לסגירת חשבונות בין ילדים במהלך ואחרי שעות בית הספר, והיום אפשר לומר שמדובר בזירת שיימינג שפתוחה 24/7".
מהן השיטות הנפוצות ביותר?
"וואטסאפים קבוצתיים הם מכה של ממש. לפעמים קבוצה של 20 או 30 ילדים נחשפים להשפלה ולהתקפות נגד ילד אחד וזה מעצים משמעותית את הפגיעה. כמובן שיש גרסה נוספת של חרם וירטואלי, פשוט מעיפים את הילד מקבוצת וואטסאפ של הכיתה, או השכבה.
בדרך כלל יהיה ילד אחד או שניים שיובילו את השיימינג ו'יתחזקו' אותו, וכל היתר יסחפו. פעם אחת בגלל שזה "מגניב" ומסקרן – הרי כולם שם. ופעם שניה כי הם מעדיפים להצטרף לצד הפוגע מאשר להפוך חלילה לצד הנפגע. פחד ולחץ חברתי זה שם המשחק ולצערי, ככה עושים את זה היום".
מעבר לעלבון וההשפלה המזעזעת – אילו השלכות יש לשיימינג?
"קודם כל פגיעה בתחושת הביטחון האישי של הילד, הוא מבין שהוא לא מוגן, אפילו בבית ובחדר הפרטי שלו.
אחר כך אנחנו מדברים על חרדות ודיכאונות שצצים, על סיוטים בלילות, על ילדים שהולכים ומסתגרים ונמנעים מסיטואציות חברתיות, ירידה בציונים, כאבי ראש וכאבי בטן שחוזרים על עצמם, עלייה במשקל או חוסר תיאבון ועוד ועוד. מעבר לזה יש את הפגיעה בטווח הרחוק יותר: מחוסר ביטחון ועד קושי לפתח מערכות יחסים.
לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר ילדים וילדות שמנסים לפגוע בעצמם ואפילו להתאבד, בשנה האחרונה בלבד הגיעו יותר מ-200 ילדים לחדרי המיון, ואני עוד לא מדבר על התפוסה המלאה במוסדות לבריאות הנפש שמיועדים לבני נוער".
בוא נדבר על ההורים – איפה הם נמצאים בתמונה?
"זה בדיוק העניין, שהם כמעט לא נמצאים, פשוט בגלל שהם מחוץ ל'לופ'. 80% מהילדים לא משתפים את ההורים בכל מה שמתרחש בעולם המקביל של הרשתות החברתיות.
יכול להיות שהם מתביישים, יכול להיות שהם מפחדים שהתערבות של ההורים תחמיר את המצב – מה שבטוח הוא שיש קשר שתיקה גם בקרב הילדים שמתעללים בהם, וגם בקרב הילדים הפסיביים לכאורה, שצופים מהצד במסע השיימינג ולא מדווחים למבוגר אחראי.
לאט לאט ההורים מתחילים להבין את גודל התופעה של 'עידן השיימינג החדש', ואני רואה את המצוקה הגדולה שהם נמצאים בה – הרי הילדים לא מדברים איתם והיכולת שלהם לסייע בזמן אמת היא מאוד מאוד מוגבלת. לכן המצב בשטח הוא שההורים משתוקקים לפתרונות ולכלים שיעזרו להם להגן על הילד שלהם מפני מתקפת השיימינג הבאה".
מה המסר שלך להורים?
"החדשות הרעות הן שאף ילד אינו חסין. אין דבר כזה 'הילד שלי מקובל' או 'לילד שלי זה לא יקרה'. אין ילד או ילדה שהשיימינג והבריונות פוסחים עליהם אבל החדשות הטובות הן שבזכות חינוך נכון וטכנולוגיה מתאימה אפשר להתגבר על זה".
סייבר קידס – האפליקציה שתשמור על הילד ותדווח לכם בזמן אמת על שיימינג
בבזק בינלאומי הבינו את החשיבות בפתרון טכנולוגי שיצליח לעקוב ולזהות תכנים פוגעניים שמגיעים לסמארטפונים של הילדים, ובמקביל שיתריע בפני ההורים על המתרחש בזמן אמת ולא בדיעבד.
מוצר האבטחה המדובר הוא אפליקציה קלה לתפעול שמותקנת במקביל בנייד של ההורה ובנייד של הילד/ה ובעזרת טכנולוגיה חכמה – מצליחה לנטר את הקונטקסט של השיחה ולקבוע האם היא מכילה מילים, ביטויים או משפטים פוגעניים.
בתרחיש בו עולה חשד לטקסט פוגעני בעל אופי מיני או אלים שמתקשר לסמים, אלכוהול, הפרעות אכילה, קללות, איומים וכו' – ההורה יקבל הודעת התרעה היישר לנייד כולל תוכן השיחה הבעייתי.
האפליקציה מנטרת את הודעות הטקסט והרשתות החברתיות שילדים ובני נוער פעילים בהן, בין היתר: WhatsApp, אינסטגרם, סנאפצ'אט, פייסבוק מסנג'ר ומיוזיקלי, ובבזק בינלאומי מדגישים שאין חשש שפרטיותו של הילד תיפגע לחינם, משום שהאפליקציה עובדת כמסננת ולא מציגה התכתבויות רגילות ותמימות. בנוסף, ישנם פיצ'רים שימושיים והכרחיים 'בילד אין' באפליקציה כמו עדכון על אחוז הסוללה שנותר בנייד של הילד.
לסיכום, סוף סוף הטכנולוגיה מאפשרת לנו לדעת האם ומתי הילד שלנו נחשף לבריונות, לחרמות ולהשפלות ברשתות החברתיות. תודות לסייבר קידס – ההורים יכולים לדעת מה קורה עם הילדים ולהגן עליהם בקלות ובמהירות.