כשמבזקי החדשות נפתחים בידיעה שילד נשכח באוטו, כולנו מרגישים "בוקס בבטן", אבל שנייה אחרי זה אנחנו מתחילים עם הסטיגמות: "בטח הורים חסרי אחריות", "בטח זו משפחה מהמגזר הזה או ההוא", ועוד ועוד.
אבל האמת היא שרוב האנשים משננים באופן אוטומטי את הסטיגמות האלו, בגלל מנגנון ההדחקה שעובד שעות נוספות – "זה קורה 'אצלם'. אצלנו אין סיכוי שזה יקרה."
אז יש לנו חדשות בשבילכם: הנתונים מוכיחים שהורים ששוכחים את הילדים ברגע של היסח דעת – מגיעים מכל המגזרים ומכל המעמדות.
הגיע הזמן שתפסיקו להשלות את עצמכם ולקחת אחריות
לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בעשור האחרון (2020-2010) נשכחו או ננעלו ברכב 900 ילדים. קרוב ל-50 מהמקרים הללו הסתיימו במוות. (וזה לא כולל מקרים שההורה הצליח להיזכר בילד הלכוד ולחלץ אותו בחיים – מבלי לדווח לרשויות).
כל מאות המקרים קרו בכל רחבי הארץ, למשפחות עשירות ועניות, חילוניות ודתיות, יהודיות וערביות.
לכן המסקנה היא אחת: כדי לשמור על החיים של הילדים שלנו – צריך להשתחרר מהמחשבה שאנחנו חסינים ולהתמגן עוד היום כדי שהנורא מכל לא יקרה.
ה"טריקים" שלא באמת עובדים
יש המון "טריקים" שאנחנו ממציאים כדי לזכור את הילדים:
מניחים את הנעל ליד הכסא של הילד לפני הנסיעה, מכינים תזכורת באייפון, קובעים שיחה עם בן/בת הזוג בשעת בוקר קבועה, ועוד ועוד. אבל בואו נהיה רציניים: לילדים שלנו מגיע יותר מזה.
למה ה"טריקים" הזולים האלו לא עובדים?
בסופו של דבר, בכל פתרון "יצירתי" ככל שיהיה – כמו למשל לחלוץ את הנעל לפני הנהיגה או להניח את הטלפון הנייד במושב האחורי – האמא או האבא צריכים לעשות מעשה באופן יזום, שגם אותו הם עלולים לשכוח. כבר הבנו ששכחת ילדים הינה תמיד טעות אנוש של ההורה, אבל ההורים ששוכחים את הילדים ברכב לא עושים את זה בכוונת זדון חלילה, אלא נטו בגלל היסח דעת. לכן, מי מבטיח שההורה שבאותו בוקר "הראש" שלו נמצא במקום אחר, יזכור בכלל לבצע את ה"טריקים" הללו?
במילים אחרות: כדי באמת למנוע אסון, חייבים למצוא פתרון שלא משליך את כל האחריות על ההורה, אלא לוקח את האחריות במקומו ומונע את האסון ב-100 אחוז.
הטכנולוגיות החכמות שאתם חייבים להכיר:
בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מהפכניות שמצליחות למנוע אסונות על הכביש כתוצאה מטעויות אנוש. בכל יום ובכל שעה. המכשירים הקטנים האלו מצליחים לזהות נוכחות של ילד בחלל הרכב, לאחר שמנוע הרכב כבה ולהתריע על מצב חירום.
חלק מהטכנולוגיות מבוססות GPS, חלקן עובדות על חיישנים וחלקן מתבססות על ניטור תנועה וטמפרטורה ברכב החונה.
איך זה עובד? שאלנו את ליחן, מנכ"לית "הכפתור" – החברה המובילה בתחום
"ברגע שמבוגר מושיב את הפעוט בכיסא הבטיחות, המערכת נדרכת ומזהה הושבה. אחרי שהרכב הגיע ליעדו והנהג מכבה את המנוע – המערכת מושכת את תשומת ליבו של הנהג באמצעות התרעה של 30 שניות באמצעי קולי וויזואלי על ידי הבהוב המערכת. במידה והילד לא הורד מכיסא הבטיחות במשך 2 דקות מכיבוי המנוע, מופעלת התראת חירום במוקד האנושי ומתחיל ניהול אירוע חירום המתנהל במקביל בשני אופנים- ע"י שליחת התראת טקסט לשני ההורים במקביל ושיחה מתפרצת לחלל הרכב על מנת להבין מי נמצא בתוך הרכב. במידה וחלילה ילד נשכח וההורה לא זמין או לא קרוב לרכב אנחנו שולחים במיידי את כוחות ההצלה לרכב ע"י מתן מיקום מדויק של הרכב."המספרים בלתי נתפסים!" אומרת ליחן. "רק בשנה האחרונה הצלנו 17 תינוקות על ידי המערכת. זה המון. אנשים אומרים שלהם זה לא יקרה, וזה עדיין יכול לקרות לכולם. מוקד הכפתור מטפל ומתפעל מאות מקרי חירום בחודש.
יש בחברה עשרות אנשים שהתפקיד שלהם הוא להיות עם היד על הדופק כדי להקפיץ את כולם, כי אם יש ספק – אין ספק. הסטטיסטיקה מזעזעת גם בקרב אלה שיש להם מודעות לנושא", היא מוסיפה.
"מעבר לכך שמדובר בפיתוח ישראלי חדשני, זוהי המערכת היחידה בעולם שמחוברת למוקד אנושי הפועל 24/7. העובדה שזו מערכת שפועלת באופן עצמאי לחלוטין, מבלי צורך במגע יד אדם הופכת את המערכת הזאת לרשת בטיחות מושלמת לכל הורה בישראל".
כך המערכת עובדת ושומרת על ילדך 24/7:
– כיבית את הרכב והילד עדיין באוטו? המערכת תתריע ע"י הבהובים וצפצופים.
– לא שמת לב שהילד באוטו? תוך 2 דקות תתקבל הודעה לטלפון ותוך כדי תישלח הודעה למוקד החירום המזהה את מיקום הרכב.
– ההודעה התפספסה? המוקדנים יצרו איתך קשר טלפוני.
– למרות הכל אין מענה? כוחות ההצלה יוקפצו למקום והילד יחולץ מהרכב בבטיחות ומקצועיות.
אם דיברת על "רשת בטיחות מושלמת לכל הורה" מה לגביי תופעה נפוצה ומטרידה לא פחות, שמכיר כל הורה שנמצא על הכביש? סיבובי הראש לעבר המושב האחורי כדי להציץ על הילדים
"אין צל של ספק שמדובר באחת התופעות השכיחות ביותר בזמן נסיעה ברכב עם ילדים. מטבע הדברים, במהלך נהיגה, הגב שלנו מופנה לילדים – מה שיוצר אצלנו חוסר וודאות וחוסר שליטה. למרבה הצער, ולפעמים אפילו בלי לחשוב יותר מידי– אנחנו עושים את הדבר הכי מסוכן שיש ומסתובבים תוך כדי נסיעה כדי לראות למה התינוק צורח או לחילופין, מדוע הוא שקט מידי.
החדשות הטובות הן שהשקנו פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שמאפשר מבט רצוף ובטוח על הילדים, והכי חשוב? מבלי להוריד את העיניים מהכביש.
לאחר ששמענו את ליחן, נכנסנו גם לאתר של החברה. הנה כמה מתגובות הצרכנים מתוך מאות התגובות שמצאנו:
טלי מתל אביב
כותבת:
"רכשתי את הכפתור רק ליתר ביטחון למרות שבהתחלה לא האמנתי שזה יכול לקרות לי. באחד מהימים בהם אספתי את רוני הקטנה שלי מהגן קיבלתי שיחה דחופה ויצאתי מבלי לשים לב מהרכב. לא שכחתי את רוני ברכב, רק יצאתי לדבר בחוץ ותוך מספר דקות כבר הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל! אין ספק שעם המערכת הזאת אפשר להיות בטוחים לגמרי."
טלי מתל אביב
כותבת:
"יש לי את הכפתור כבר למעלה משנתיים. ממש מרוצה. יצא לי כל מיני פעמים לכבות את הרכב כשהילדה עדיין בכיסא מכל מיני סיבות ואם היא הייתה יותר משתי דקות ברכב אחרי שהמנוע כבוי הם מתקשרים. פעם אחת לא עניתי להם כי לא שמתי לב, תוך כמה דקות כבר התקשרו אלי מהמשטרה. אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם שאם חס וחלילה אשכח הם יהיו פה. ממש ממליצה."
אבי פרידמן מאור יהודה
כותב:
"בתור הורה טרי, אין ספק שמערכת הכפתור נותנת לי ביטחון מלא. המוקד שלהם זמין בכל דקה והם עוזרים בכל מה שצריך בדרך וכמובן ששומרים על הדבר שהכי חשוב לנו בעולם 🙂